טקסס:

טקסס (באנגלית: Texas) היא מדינה במרכז דרום ארצות הברית, השוכנת על חופו של מפרץ מקסיקו וגובלת במדינת מקסיקו. טקסס היא המדינה השנייה בגודלה בארצות הברית, גם באוכלוסייה, וגם בשטח ונכון לשנת 2007 חיים בה 23.9 מיליון תושבים המשתרעים על פני שטח פני שטח של 696,200 קמ"ר. אוסטין היא בירתה של טקסס, אולם יוסטון היא העיר הגדולה ביותר שלה, ודאלאס היא המטרופולין הגדולה ביותר.

מקור השם

שמה של טקסס בא מהמילה "טחאס", שפירושו בשפת שבט הקאדו הוא "חבר" או "בן ברית". בהגיעם לאזור חשבו הספרדים שזהו שמם של השבטים האינדיאנים שישבו בו. כינויה של טקסס, מדינת הכוכב הבודד, מבוסס על הדגל של המדינה ומשקף את עברה כרפובליקה עצמאית.המילה טקסס חדרה אל השפה האנגלית כמילה נרדפת למשהו ענקי, בגלל גודלה.

היסטוריה

כמושבה אירופית

מפה זו (משנת 1681) מראה את חוסר הידע של האירופאים באותה תקופה לגבי האזור שנקרא כיום טקסס.

ב-1519 מגלה הארצות אלונסו אלברז דה פינדה היה האירופאי הראשון שתיעד את קיומה של טקסס, ותשע שנים מאוחר יותר ב-6 בנובמבר 1528 היה אלבר נונז קבזה דה לה ואסה לאירופאי הראשון שביקר בה. מרגע זה טענה האימפריה הספרדית לחזקה על האזור כחלק ממלכות המשנה של ספרד החדשה למרות שעדיין לא יישבה אותו. ב-1685 הקימה צרפת את המושבה האירופאית הראשונה בטקסס, במבצר סנט לואיס, אותה היא נאלצה לנטוש לאחר ארבע שנים בשל התנאים הקשים ובני המקום העוינים. הספרדים שפחדו שמא הצרפתים ינסו להשתלט על האזור בשנית, שלחו קבוצת של מתיישבים למזרח טקסס, אולם האזור נשאר בלתי מיושב עד לשנת 1718, השנה בה הוקמה העיר הספרדית הראשונה סן אנטוניו. עד מהרה הפכה העיר למטרה נוחה עבור השבטים האינדיאנים באזור, עובדה שהרחיקה מתיישבים רבים והפכה את טקסס לחלק הכי פחות מיושב בספרד החדשה.

בשנים 1749 ו-1785 חתמו הספרדים על הסכמי שלום עם שבט האפאצ'י ושבט הקומאנש ואף נעזרו בהם במלחמתם בשאר השבטים. תודות לגלי הגירה גדולים בסוף המאה ה-18, הצליחו הספרדים לפתח קשרי ידידות גם עם שאר השבטים באזור, ועד תחילת המאה ה-19 כמעט ולא נשאר שבט אינדיאני אחד שלא התנצר. ב-1799 החליטה ספרד לוותר על שטחי לואיזיאנה, ששכנו ליד טקסס, ולהעבירם לידי הצרפתים, אולם לצרפתים היו תוכניות אחרות, והם מכרו את השטח לארצות הברית, ובכך גרמו לסכסוכי גבולות בין ספרד לארצות הברית לגבי גבולות לואיזיאנה.

ב-1821 הסתימה מלחמת העצמאות של מקסיקו ומלכות המשנה של ספרד החדשה הפכה לאימפריה המקסיקנית הראשונה וטקסס הספרדית הפכה לקאוצ'ילה אי טחאס. תחת חוקתה של החדשה של מקסיקו, ניתן שוויון מלא לכל הגזעים, ובכך בוטל החוק שחייב את כל המהגרים להיות ממוצא ספרדי. עובדה זו, בשילוב עם מחירי האדמה הנמוכים דחפו אלפי מהגרים אמריקנים לטקסס ועד לשנת 1830 מספרם הגיע לכ-30,000.

כרפובליקה עצמאית

גבולות רפובליקת טקסס 1836-1845.

בשנות השלושים של המאה ה-19, חוקיה החדשים של ממשלת מקסיקו, כגון הוספת מס על יבוא מארצות הברית, וצעדים לכיוון ביטול העבדות הובילו לתרעומת בקרב תושבי מקסיקו. העבדות בוטלה במקסיקו עצמה עם הקמתה ב-1821, וב1835 עלתה הצעה לאחד את כל מקסיקו, תחת חוקה אחת. הטקסנים גם התנגדו למדיניותה החדשה של הממשלה שכללה גירוש תושבים שהגיעו במקור מארצות הברית, ודיכוי בכוח של חלקים אחרים במקסיקו, שהתנגדו גם הם לחוקים החדשים. ב2 באוקטובר 1835 החלה המהפכה הטקסנית וב-2 במרץ 1836 הכריזה טקסס על עצמאותה ממקסיקו באופן רשמי.

לאחר שורה של קרבות, ב-21 באפריל 1836, הביסו הכוחות הטקסנים בהנהגת סם יוסטון, לעתיד נשיא הרפובליקה הראשון, את הכוחות המקסיקנים בקרב ג'סינטו ולכדו את מפקדם אנטוניו לופז דה סנטה אנה. בשבי, חתם סנטה אנה על הסכמי וולסקו, שהכירו בטקסס כמדינה חופשית, בתמורה לחייו ושחרורו. מאוחר יותר, מקסיקו מחתה על ההסכמים אלו וסירבה להכיר בעצמאותה של טקסס למרות שהיא זכתה להכרתן של כל שאר המעצמות של אותה התקופה. מקסיקו התעקשה שטקסס היא אחד ממחוזותיה, דבר שהוביל את טקסס, בניסיון לזכות בהכרה מדינית, לוויתור על שטחים. עם הקמתה הכריזה טקסס על חוקה בה נכתב בפרוש שהעבדות היא חוקית.

כחלק מארצות הברית

במלחמת ארצות הברית- מקסיקו שהתחילה בשל הצטרפותה של טקסס אל האיחוד, כבש צבא ארצות הברית כ40% משטחה של מקסיקו (אדום). החלק הכתום נקנה ממקסיקו ברכישת גדסדן לאחר המלחמה.

בשל בעיותיה הצבאיות והכלכליות של רפובליקת טקסס, רוב אזרחיה תמכו בהצטרפות לארצות הברית. בארצות הברית לעומת זאת, דעת הקהל הייתה חלוקה, שכן המדינות הצפוניות התנגדו לצירופה של מדינה דרומית נוספת שדוגלת בעבדות. בפעם הראשונה שהנושא עלה לדיון נדחתה בקשתה של טקסס להצטרף לאיחוד, אולם ב-1845, עם עלייתו לשלטון של הנשיא ג'יימס פולק, שתמך בהתרחבות, אושרה הבקשה, וב-29 בדצמבר סופחה טקסס רשמית לברית הפדראלית של ארצות הברית כמדינה ה-28. לאחר הצטרפותה של טקסס לאיחוד, שלח הנשיא פולק את כוחותיו להגן על הטריטוריה השנוייה במחלוקת של טקסס, דבר שהוביל לקרבות עם המקסיקנים שעד מהרה הפכו למלחמת ארצות הברית-מקסיקו, מלחמה בה כבשה ארצות הברית שטחים מקסיקנים רבים. לאחר המלחמה טקסס גדלה באופן מהיר, הודות לתעשיית הכותנה הפורחת שלה.

מלחמת האזרחים האמריקאית

פסלו של ג'פרסון דייוויס, נשיא הקונפדרציה הראשון, באנדרטת הקונפדרציה שבדאלאס, טקסס.

חודשיים לפני פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית פרשה טקסס רשמית מהברית הפדראלית של ארצות הברית, בצעד שאושר על ידי הצבעה של אזרחיה. ב-1 במרץ 1861 הייתה טקסס למדינה השביעית שהצטרפה אל קונפדרציית המדינות של אמריקה וכחודש לאחר מכן, ב-12 באפריל 1861 פרצה המלחמה בין ארצות הברית והקונפדרציה. בגלל מרחקה מאזור הקרבות, תפקידה העיקרי של טקסס היה לספק חיילים, ובעיקר פרשים, לכוחות הקונפדרציה, וחיליים טקסנים השתתפו בכל אחד מהקרבות המשמעותיים במלחמה. הקרב האחרון של המלחמה כולה, התרחש בחוות פלמיטו שבטקסס ב-12 במאי 1865 כחודש לאחר כניעת הקונפדרציה.

בחודשיים שבין כניעת צבא הקונפדרציה ועד להשתלטות צבא האיחוד על הממשלה, הידרדרה טקסס לאנרכיה. כוחות הקונפדרציה התפרקו ורכוש ממשלתי עבר לידיים פרטיות דרך חלוקה או ביזה. ב-19 ביוני 1865, כשנתיים וחצי לאחר שניתנה לראשונה, נכנסה לתוקף בטקסס הצהרת השחרור של הנשיא אברהם לינקולן, ששחררה את כל העבדים. יום זה מצוין כיום בטקסס פעם בשנה כחג ג'ונטינת'. ב-20 באוגוסט 1866, הכריז הנשיא אנדרו ג'ונסון שממשלת טקסס נשלטת שוב בידי אזרחיה.

ב-30 במרץ 1870 הצטרפה טקסס מחדש לארצות הברית, למרות שעדיין לא מילאה את כל דרישות השיקום שלה. המבנה החברתי של טקסס הלך ונעלם בשעה שהמדינה נאבקה במשברי חקלאות ועבודה אולם כמו במדינות הדרום האחרות, עד סוף שנות ה-70 של המאה ה-19 הצליחו הדמוקרטים להשליט סדר במדינה באמצעות כוח הזרוע.

טקסס כיום

ספינדלטופ היא המקום בו התגלה מרבץ הנפט הראשון של טקסס עוד בשנת 1901.

מרבץ הנפט הראשון התגלה בטקסס ב-10 בינואר 1901 על גבעת ספינדלטופ שמדרום לעיר באיאמונט. מרבצי נפט נוספים התגלו זמן קצר לאחר מכן במזרח ובמערב טקסס, ובמפרץ מקסיקו. גילויים אלו הובילו לבהלת נפט ששינתה לחלוטין את כלכלתה של טקסס, שעד שנת 1972 כבר ייצרה שלושה מיליון חביות נפט ביום.

למרות שכלכלתה של טקסס התפתחה באופן יציב מאז סופה של מלחמת האזרחים, בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 היא נפגעה קשות, בפעם הראשונה מההשפל הגדול ובפעם השנייה מקערת האבק, ומהגרים רבים נטשו את המדינה בשנים אלו.

בשנות ה-50 וה-60 עברה טקסס מהפכה בתחום החינוך. תחת הנהגתו של המושל ג'ון קונלי. המדינה יצרה תוכניות ארוכות טווח לחינוך גבוה, חילקה מחדש את משאביה באופן הוגן יותר, ויצרה מרכז לניהול כל מערכת החינוך במדינה. שינוים אלו עזרו לטקסס לזכות במענקים בתחום החינוך לאורך שנות ה-60 וה-70.

גאוגרפיה

נהר ריו גראנדה מהווה גבול טבעי בן טקסס למקסיקו

טקסס ממוקמת במרכז דרום ארצות הברית, והיא נחשב לאחת ממדינות הדרום, ואחת ממדינות דרום-המערב. מחוזותיה של טקסס משתרעים על פני שטח כולל של 695,621 קמ"ר והיא המדינה השנייה בגודלה בארצות הברית (אחרי אלסקה).

תושבי טקסס נוהגים לחלק את טקסס לחמישה אזורים: הצפון, הדרום, המרכז, המערב והמזרח. האלמנך של טקסס לעומת זאת מחלק אותה לארבעה אזורים: אזור המפרץ, אזור השפלה, הערבה הגדולה ופרובינציית אגן ורכס. חלק מהאזורים בטקסס דומים מאוד מבחינה דמוגרפית וגאוגרפית לדרום ארצות הברית (אזורים כגון מזרח, מרכז וצפון טקסס) בעוד שאזורים אחרים (בעיקר מערב ודרום טקסס) דומים יותר לשאר החוף המזרחי. זאת בשילוב עם גודלה העצום של המדינה, וההבדלים התרבותיים והכלכלים בן האזורים מקשה מאוד לשייך אותה לקבוצת מדינות אחת, ורבים מתייחסים אל טקסס כאזור בפני עצמו.

מזג אוויר

סופת טורנדו בשמרוק, טקסס. בטקסס יש בממוצע 139 סופות טורנדו בשנה, יותר מאשר בכל מדינה אחרת בארצות הברית.

בגלל גודלה, מזג האוויר בטקסס איננו אחיד לכל אורכה. טקסס היא נקודת המפגש של שלושה אזורי מזג אוויר שונים- החצי המזרחי של טקסס מתאפיין באקלים סובטרופי גשום, החלק הצפון מערבי הוא אזור ממוזג ומעט צחיח והחלק הדרום מערבי הוא סובטרופי צחיח וקרוב למדברי.

כמות המשקעים השנתיים בטקסס שונה מאוד מאזור לאזור: באל פאסו שבמערב, יורדים בממוצע 200 מ"מ של גשם בשנה, בעוד שביוסטון שבמזרח כמות הגשם הממוצע היא 1400 מ"מ. שלג יורד בחורף בדרך כלל רק בצפון טקסס, ובקיץ נעה הטמפרטורה בן 26 מעלות צלזיוס בממוצע באזור ההרים ל-38 מעלות באזור עמק ריו גראנדה. סופות ברקים הן אירוע נפוץ בטקסס, במיוחד בחלק המזרחי והצפוני, ומספר סופות הטורנדו במדינה הוא הגדול ביותר בארצות הברית עם 139 סופות בממוצע לשנה.

כמות גזי החממה שפולטת טקסס, היא הגבוהה ביותר בארצות הברית- כמעט 680,000 מיליארד ק"ג של פחמן דו-חמצני לשנה. הכמות כל כך גבוה שאם טקסס הייתה מדינה עצמאית, ולא חלק מארצות הברית, היא הייתה המדינה השביעית בגודלה בעולם בכמות גזי החממה. חלק גדול מהגזים שיוצרת טקסס מגיעים ממפעלי הזיקוק והיצור שלה, שמפיקים חלק נכבד מהנפט והפלסטיק של ארצות הברית.

דמוגרפיה

מפה של טקסס לפי צפיפות האוכלוסין.

מדינת טקסס מונה, נכון לשנת 2006, 23,507,783 אזרחים. מספר זה מצביע על גידול של 2.5% (כ- 579,275 אזרחים) מאז אשתק"ד ו12.7% (כ- 2,655,993 אזרחים) מאז שנת 2000. טקסס ראתה בשנים האחרונות עלייה גם בגידול הטבעי של האוכלוסייה (מאז שנת 2000 נולדו בטקסס 2,351,901 תינוקות לעומת 962,634 אזרחים שמתו) וגם מבחינת הגירה (הגירה אל ומחוץ לטקסס הובילה מאז שנת 2000 לעלייה של 451,910 תושבים מחלקים אחרים של ארצות הברית ו-801,576 ממדינות אחרות בעולם). ב1994 עברה אוכלוסיית טקסס את אוכלוסיית ניו יורק והפכה לאוכלוסייה הגדולה ביותר בארצות הברית, אחרי אוכלוסיית קליפורניה.

נכון לשנת 2004, כ-15.6 אחוז מהאנשים החיים בטקסס (3.5 מיליון אנשים) לא נולדו בארצות הברית. מתוכם כ-5.4 אחוז (1.2 מיליון אנשים) הינם מהגרים בלתי חוקיים והם מהווים כ- 14% מכלל המהגרים הבלתי חוקיים בארצות הברית.

הרכב אתני

נכון לשנת 2006, 69.8% מאזרחים טקסס הם לבנים, 35.7% הם היספאנים (מתוכם 21% הם גם לבנים), 11.6% הם שחורים, 3.3% הם אסייתים ו0.5% הם אינדיאנים ו13% הם ממוצא אחר. ארצות המקור של האוכלוסייה הן: מקסיקו (25.3%) גרמניה (10.9%) אפריקה (10.5%) אנגליה (7.2%) וסקוטלנד-אירלנד (7.2%). רוב אזרחי צפון, מרכז ומזרח טקסס, הם לבנים שארצות המוצא שלהם הן אנגליה ואירלנד. אזרחי דרום- מזרח טקסס ומרכז טקסס הם לבנים ממוצא גרמני. אפרו אמריקאים חיים בעיקר באזורים בהם היו בעבר שדות כותנה ובאזורי המטרופולין. היספאנים חיים בעיקר באזורי הדרום והמערב, ואסייתים חיים בעיקר בערים הגדולות.

דת

כנסיית הענק לייקווד ביוסטון היא הכנסייה הגדולה בארצות הברית, ומבקרים בה מדי שבוע 40,000 מתפללים.

מבחינת דת טקסס משתייכת לקבוצה של מדינת דרום נוצריות אוונגליות, והיא ראשונה בארצות הברית גם במספר האנשים עם נטיות דתיות כל שהן, וגם במספר הכנסיות לבן אדם. בטקסס נמצאות גם מספר רב של כנסיות ענק, שלוש במטרופולין דאלאס, ואחת ביוסטון, שנחשבת לכנסייה הגדולה ביותר בארצות הברית. לפי הקונזנצוס של טקסס משנת 2000, חיים בטקסס כיום 6,770,000 אנשים שמגדרים את עצמם נוצרים פרוטסטנטים (32% מהאוכלוסייה), ו4,370,000 מיליון אנשים שמגדירים את עצמם נוצרים קתולים (21% מהאוכלוסייה). בטקסס גם 400,000 מוסלים (1.9% מהאוכלוסייה) ו128,000 יהודים (0.6% מהאוכלוסייה).

יהדות

בית הכנסת בני ישראל שבגלבסטון הוא בית הכנסת היהודי הרפורמי הראשון בטקסס.

יהודים הופיעו בטקסס עם הגעתם של האירופים הראשונים לאזור במאה ה-16 וקיים תיעוד של יהודים שהתגוררו באזור כבר ב-1816. יהודים לקחו חלק במהפכה הטקסנית ב-1835, ולפחות ארבעה מהם נהרגו בקרבות. בית הקברות היהודי הראשון נבנה באזור גלבסטון ב-1852, באותו אזור בו הוקם ב-1868 בית הכנסת הרפורמי הראשון. בית הכנסת החרדי הראשון הוקם עוד ב-1859 ביוסטן, אולם ב-1874 גם הוא הפך לרפורמי. ב-1874 הוקם גם בית הכנסת הראשון בסן אנטוניו, ושנה מאוחר יותר הוקם בית הכנסת הראשון בדאלאס.

ב-1990 הוערך מספרם של היהודים בטקסס כ-108,000, וכיום המספר קרוב יותר ל-128,000. היהודים הראשונים בטקסס היו ממוצא ספרדי, אולם כיום רוב היהודים באזור הם ממוצא אשכנזי. עד היום נבחרו שני יהודים לייצג את טקסס בבית הנבחרים של ארצות הברית, אחד בין השנים 1846-1851 ואחד בין 1979-2005. בנוסף ראש עריית דאלאס בן השנים 2002-2007 הייתה יהודיה.

ערים

יוסטון, העיר בעלת מספר התושבים הגדול ביותר בטקסס

סן אנטוניו, העיר הישנה בטקסס

דאלאס, המטרופולין הגדול בטקסס, כולל גם את העיר פורת' וורת'

נכון לשנת 2000, קימות בטקסס שש ערים בעלות אוכלוסייה של יותר מ-500,000 אנשים, ומתוכן 2 הן ערי עולם- דאלאס ויוסטון. בטקסס יש בסך הכל 25 אזורי מטרופולין- ארבע מתוכם עם אוכלוסייה של מעל מיליון אנשים ושניים עם אוכלוסייה של מעל 5 מיליון. בטקסס יש 3 ערים עם אוכלוסייה של מעל מיליון תושבים- יוסטון, סן אנטוניו ודאלאס, וכל השלושה הן בן 10 הערים הגדולות בארצות הברית. הערים אוסטין ופורת וורת', גם הן בטקסס, הן בן 20 הערים הגדולות בארצות הברית. סן אנטוניו היא העיר הישנה בטקסס, בעוד שאוסטין היא בירתה.

ממשל

החוקה של טקסס, שנכתבה ב1876, היא החוקה השנייה הישנה ביותר בארצות הברית שעדיין נמצאת בשימוש, אחרי חוקתה של מסצ'וסטס. כמו חוקות אחרות, היא מגדירה בפירוש את הפרדת הסמכויות בטקסס וכוללת בתוכה את מגילת הזכיות כסעיף מספר 1. מגילת הזכיות, כפי שהיא מופיעה בחוקה של טקסס, ארוכה ומפורטת יותר מהמגילה הרשמית של ארצות הברית, והיא כוללת חוקיים ייחודיים לטקסס.

מערכת פוליטית

המושל הנוכחי של טקסס, ריק פרי, חבר המפלגה הרפובליקנית

הרשות המבצעת בטקסס מונה את מושל טקסס, סגן המושל, גזבר המדינה, פרקליט המדינה, מזכיר המדינה, שר החקלאות, שר החינוך, השר שאחרי על חלוקת האדמות, ושלושת חברי הוועידה האחראית על הרכבות (שבניגוד לשמם אחראים לא רק על הרכבות, אלה גם על תעשיות הנפט הגז, הפחם והאורניום במדינה). כל האנשים הללו נבחרים על ידי אזרחי טקסס (חוץ ממזכיר המדינה שנבחר על ידי המושל), וזאת כדי להגביל את כוחו של המושל. המושל, כיום ריק פרי, אחראי על הצבא של טקסס, על מינויים של מספר אנשים בוועדות הרשות המבצעת, ועל החלפת שופטים שפרשו באמצע כהונתם. למושל יש גם זכות וטו (ביטול) על החלטות הקונגרס והסנאט, וזכות לקרוא לפגישות מיוחדות של בתי המחוקקים.

הרשות המחוקקת בטקסס מורכבת משני בתי מחוקקים, בית הנבחרים המונה 150 חברים, והסנאט המונה 31. כיום ראש בית הנבחרים הוא תום קראדיק, וראש הסנט הוא סגן המושל, דיוויד דיוהארסט. בתי המחוקקים נפגשים באופן קבוע רק פעם בשנתיים כאשר המושל יכול להכריז על פגישה מיוחדת בכל עת.

בתי משפט

ההפגנה השנתית השישית נגד ההוצאה להורג, באוקטובר 2005, מול אחוזתו של מושל טקסס. בטקסס מוצאים להורג מדי שנה יותר אזרחים מאשר בכל מדינה אחרת בארצות הברית.

מערכת המשפט בטקסס היא אחת ממערכות המשפט המסובכות בארצות הברית, ואפילו בעולם כולו, והיא כוללת חמש רמות של בתי משפט, מספר אזורי חפיפה בסמכויות השיפוט של בתי משפט לעניינים שונים, ושני בתי משפט של מוצא אחרון: בית המשפט העליון, עבור משפט אזרחי, ובית משפט לעתירות פליליות, עבור משפט פלילי. חוץ מאשר בבתי משפט עירונים מסוימים, כל השופטים בטקסס, בכל הרמות של בית המשפט, נבחרים בבחירות מפלגתיות. במידה ונוצרת עמדה פנויה, מתפקידו של מושל טקסס למנות מחליף עד לבחירות הבאות.

מערכת המשפט בטקסס נחשבת נוקשה מאוד ובטקסס הוצאו להורג יותר אנשים מאשר בכל מדינה אחרת בארצות הברית (בן השנים 1982 ל-2007 הוצאו להורג בטקסס 400 אנשים). הוצאה להורג ניתנת כיום כעונש רק על רצח, אולם הצעה להוציא להורג גם אנשים שהורשעו באונס של ילדים נמצאת כיום בתהליכי דיון. לפני 2005 העונש האלטרנטיבי להוצאה להורג היה מאסר עולם אם אפשרות לחנינה לאחר 40 שנים, אולם לאחרונה הוא שונה למאסר עולם ללא אפשרות לחנינה.

חלוקה לאזורים

254 המחוזות של טקסס (באנגלית)

טקסס מחולקת ל-32 מחוזות קונגרס, יותר מכל מדינה בארצות הברית חוץ מקליפורניה, המחולקת ל-53 מחוזות קונגרס. טקסס מחולקת גם ל-254 מחוזות, המכילים כל אחד ארבעה נבחרי ציבור הנבחרים על ידי המחוז עצמו, ושופט מחוזי, הנבחר על ידי כלל אזרחי המדינה. ביחד מהווים חמשת הנבחרים מועצה שמושלת במחוז ומחליטה החלטות באמצעות הצבעה כאשר לכל חמשת החברים קול שווה.

בניגוד למדינות אחרות, בטקסס ערים ומחוזות לא יכולים להקים מועצה משותפת, אולם מותר להם לחלוק משאבים ושירותים. למחוזות בטקסס אין אפשרות לקבוע חוקים לעצמם, וכוחם מוגדר באופן מדויק בחוקת טקסס. בטקסס אין עיירות ובפני כל ישוב עומדת בחירה: הוא יכול להסתמך על המחוז שלו בנושאי אכיפת החוק ותחזוקת הכבישים, או להצטרף לעיר סמוכה ולהסתמך עליה, או אם יש בו יותר מ-5000 תושבים, והאזרחים מסכימים, לוותר על עזרת המחוז ולדאוג לתחזוקה ואכיפת החוק בעצמו.

מפלגות פוליטיות

הנשיא ג'ורג' ווקר בוש, נשיאה ה43 והנוכחי של ארצות הברית, רץ לנשיאות בתור בנה האהוב של טקסס לאחר שהיה המושל במדינה בן השנים 1995-2000.

המפלגה הדמוקרטית זכתה בטקסס שוב ושוב מאז הצטרפותה לאיחוד ועד סוף המאה ה-20. כמו מדינות דרום אחרות, טקסס נטרה טינה למפלגה הרפובליקנית בגלל מלחמת האזרחים האמריקאית והתנגדה לשינוים החברתיים שנכפו עליה לאחר המלחמה. ב-1960 החלו דמוקרטים שמרניים רבים לתמוך במועמדים רפובליקנים לנשיאות בעקבות השינוי הליברלי במפלגתם, וב1964 צוטט הנשיא הדמוקרטי לינדון ג'ונסון באומרו "איבדנו את הדרום". ב1973 בחרה טקסס את המושל הרפובליקני הראשון שלה מאז המלחמה, ובשנת 2003 זכו הרפובליקנים בפעם הראשונה ברוב בקונגרס. כיום רפובליקנים שולטים בסנאט ובבית הנבחרים של טקסס, ושני הסנטורים הטקסנים בנוסף ל-19 מתוך 32 חברי הקונגרס הם רפובליקנים. בנוסף מאז שנת 1994 טקסס לא בחרה בדמוקרטי אחד לממשלה.

כיום האקלים הפוליטי בטקסס נוטה יותר לכיוון שמרנות כלכלית וחברתית, והחל משנת 1980 רוב אזרחי טקסס תמכו במועמדים הרפובליקנים לנשיאות. ב2000, וב2004 הנשיא בוש זכה בטקסס פעמים עם 60% מהקולות. בוש רץ לנשיאות כ"בן אהוב" בטקסס לאחר כהונתו כמושל במשך 5 שנים.

אוסטין נחשבת לעיר הליברליות ביותר של טקסס, בעוד שיוסטון היא אחד מאזורי המטרופולין היחידים בארצות הברית שמצביע באופן קבוע לרפובליקנים. דאלאס מתחלקת שווה בשווה בן המפלגות, ואל פאסו בדרום נוטה להצביע לדמוקרטים. מומחים פוליטיים רבים מעריכים שבעתיד הדמוקרטים בטקסס יתחזקו בעקבות עלייה במספר ההיספאנים בטקסס, שבדרך מצביעים למפלגה הדמוקרטית.

כלכלה

ברבעון האחרון של 2006 היה התמ"ג של טקסס 1,090 מיליארד דולר, בעוד שהתוצר הגולמי לנפש היה 43 אלף דולר. גודל האוכלוסייה של טקסס, בשילוב עם מיקומה הגאוגרפי, הוביל להתפתחותה באזור של הכלכלה השנייה בגודלה בארצות הברית, אחרי קליפורניה. בטקסס ממוקמות כיום 6 מבין 50 החברות הגדולות בארצות הברית, ו-56 מבין ה-500 הגדולות. לאחרונה האזורים העירונים בטקסס גדלו מאוד וכיום הם אחראים להעסקתם של כשני שליש מהאוכלוסייה.

את כלכלתה החזקה של טקסס ניתן ליחס למספר הרב של העבודות הפנויות באזור, מחירם הנמוך של הבתים, המסים הנמוכים, חוסר הפיקוח היחסי על העסקים מצד הממשלה, איכות החינוך במדינה, מזג האוויר הנוח ומספרם הרב של המחצבים הטבעיים.

חקלאות ומחצבים

בקר הוא ענף החקלאות הרווחי ביותר בטקסס, יותר מכותנה, דגנים ודיג.

טקסס היא אחת מהמדינות הכי חקלאיות, ויש בה יותר חוות, גם במספר, וגם באזור אדמה, מאשר בכל מדינה אחרת בארצות הברית. הגידול הרווחי ביותר של טקסס הוא בקר, והבשר של טקסס נמכר במחיר גבוה יותר מזה של כל מדינה אחרת. טקסס מגדלת גם יותר כבשים ועזים משאר המדינות. הגידול השני הכי רווחי בטקסס הוא כותנה, וגם כאן טקסס מייצרת יותר מכל מדינה אחרת. טקסס מובילה גם ביצור דגנים, אבטיחים, ענבים ומלונים, ויש בה תעשיית דיג גדולה. מבחינת מחצבים, טקסס מובילה ביצור בטון, חצץ, סיד, מלח וחול.

אנרגיה

טחנת רוח בלובק, טקסס. טקסס מייצרת 4356 מגה ווט של אנרגית רוח, יותר מכל מדינה אחרת בארצות הברית וכ-3.3% מצריכת החשמל של המדינה.

טקסס מבזבזת יותר אנרגיה מכל מדינה אחרת בארצות הברית, גם מבחינת אנרגיה לאדם, וגם מבחינת צריכה כוללת. לאחרונה הפריטה טקסס את חברת החשמל של המדינה, החלטה שאת תוצאותיה עדיין מוקדם מדי לראות. טקסס מובילה בארצות הברית גם באנרגיה חלופית וגם בגז טבעי, והמדינה מייצרת הכי הרבה אנרגיית רוח וכרבע מהגז הטבעי בארצות הברית. למרות זאת היצור החשוב ביותר של טקסס מבחינת אנרגיה הוא עדיין נפט.

בטקסס נמצאו עד היום מאגרי נפט בסך של 1,300 מיליארד מטר מעוקב, כשליש מכלל הנפט בארצות הברית, וכיום מפעלי הנפט בטקסס יכולים לזקק עד 730 אלף מטר מעוקב ביום אחד. בשנים האחרונות החלה תעשיית הנפט לנוע מערבה, שכן הנפט במזרח טקסס אזל כמעט לחלוטין. המטה של מספר חברות נפט עולמיות ממוקם בטקסס: חברות כגון הליברטון, אקסון מוביל וקונקופיליפס.

הוועידה האחראית על הרכבות בטקסס- היא הגוף שמפקח על תעשיית הנפט, הגז הפחם והאורניום בטקסס והיא גם אחראית על צינורות הגז במדינה ועל הבטיחות במפעלי הנפט, הגז ובצינורות הגז. עד שנות השבעים, היה בידי הוועידה כוח עצום בקביעת מחירי הנפט שכן היא יכלה לפקח על מאגרי הנפט העצומים של טקסס.

טקסס

תוכן עניינים